אומרים הפיוט יום ליבשה בשחרית קודם ברכת גאל ישראל, ומשו”ה נקרא בספרי המנהגים פיוט הגאולה. (יש עוד פיוט גאולה ‘ברח דודי‘ שאומרים בפסח).
ביאור מקיף על הפיוט יום ליבשה והמנהגים ע”י ר‘ חיים ישראל טעסלער הי”ו, תחח”ל
יש לפיוט הזה נוסח מקובל מדור דור, הבעלי תפילה בני ר‘ שמשון פישער זצ”ל מוויען היו מנגנים אותו בנוסח הזה, גם ר‘ יענקל אונגאר ז”ל שהיה הש”ץ בק”ק עדת יראים וויען וגם ר‘ בנימין זאב לאווי זצ”ל שהיה הש”ץ בנייטרא מאונט קיסקאו היו אומרים אותו בנוסח המקובל הזה.
הקלטה ע”י מו”ה ר‘ צבי אדלער יליד ק”ק דעברעצין כפי מה ששמע מהבעל תפילה ר‘ גבריאל ב”ר שמשון ז”ל.
עוד הקלטות מנוסח הזה
עוד הקלטה מנוסח הזה ע”י הרר׳ בנימין זאב לאווי זצ”ל, מימי זקנתו
אגב, הרר‘ עמרם שטראססער זצ”ל הבעל תפילה בק”ק עדת יראים וויען היה שר בניגון סתמי הפיוט הזה ולא הקפיד על הנוסח המקורי הזה. הקלטה של הניגון שהיה ר‘ עמרם זצ”ל רגיל לנגן מושר ע”י מו”ה ר‘ יהודה יוסף פישביין הי”ו.
-------------
המנהג אצלנו שגם אומרים יום ליבשה קודם שמו"ע כשחל ברית מילה בשבת. לא בחול. (מפי ר‘ יודל שטיינמעץ הי”ו, ק”ק עדת יראים וויען)
שבת פרשת בשלח - שבת שירה
Re: שבת פרשת בשלח - שבת שירה
מנהג נפוץ אצלנו באויבערלאנד, בשבת שירה, ליתן גרעיני חטה בתוך החמין [טשולענט, שאולעט] זכר למן (מנהג זה גם מובא בב"ח אורח סי' ר"ח).
ואם לא מצאו גרעיני חטה נתנו גרעיני שעורים (הנקרא ריטשאר"ד) מובא בשו"ת באר משה להגאון מדעברעצין.
וכ”ה במנהגי החת”ס
ואם לא מצאו גרעיני חטה נתנו גרעיני שעורים (הנקרא ריטשאר"ד) מובא בשו"ת באר משה להגאון מדעברעצין.
וכ”ה במנהגי החת”ס