ישראל האט געשריבן: זונטאג פעברואר 15, 2026 11:19 pm
איך שיהיה, ברור שהנוסח שנהגו בו אבותינו הוא 'וינוחו...', מזה כמה מאות שנים.
1 ולענ"ד, בלתי מתקבל על הדעת שארע השינוי הזה בעקבות 'מדפיסים' שהחליטו עליו בשרירות לב. לו יצוייר שיקומו כיום מדפיסים וישנו את נוסח אחת מחתימות הברכות בשמו"ע, האם יהיה אחד שיחליף בעקבות כך את נוסח תפילתו? הרי לא ינחלו אותם מדפיסים אלא בזיון וכלימה.
ברור שנעשה השינוי הזה על דעת ובהוראת הגדולים שחיו באותה תקופה.
ולעצם העניין, האריכו בזה ב'סידור הרש"ס' במהדורה החדשה בנספחים למילואים סי' ג', ובקובץ 'זרע יעקב' (סקווירא) גליון כ"ד.
2 תורף הדברים, שכבר בסוף תקופת הראשונים עמדו על זה שני 'אבות' המנהגים, ר' אייזיק טירנא כתב לשנות לנוסח 'וינוחו', ואילו המהרי"ל כתב להשאיר את נוסח 'וישמחו'. ובתחילת תקופת האחרונים נחלקו בזה הגדולים; הרש"ס והשל"ה צידדו בנוסח 'וינוחו', ואילו המהרש"ל וה'תורת חיים' (שור) צידדו בנוסח 'וישמחו'. ועם השנים נתקבל בארצות 'מנהג פולין' נוסח 'וינוחו', כדברי מהרא"ט, ובאשכנז נשאר נוסח 'וישמחו' כדברי המהרי"ל.
3 ואגב, אמנם אין ספק כי בתקופה הנ"ל היה הנוסח המקובל 'וישמחו', אך אין זה אומר בהכרח שזהו הנוסח המקורי; שכן במהרא"ט מעיד שראה ב'סידור ישן' שכתוב 'וינוחו'.
1 אין זה נכון כלל, ראה איך היעב”ץ מתמרמר על זה, וזה דבר ידוע שהמדפיסים לא היו תלמידי חכמים והטעותים נתקבלו אצל ההמון לאט לאט. ובפרט כשעשו שינויים כפי איזה דעות בודאי לא מיחו עליהם. ועל ידי המדפיסים נתהוה הסידור אשכנז המאיחוד שיש בימינו ונתבלבל הנוסח אשכנז המקורי והנוסח אוסטרייך המקורי לגוש אחד, ובאמת בילבול נוסחאות יש אצלנו. הגם שהם בדברים דקים יחסיים, מ”מ בילבול יש כאן.
2 לא ראיתי את המאמר. אבל כפי הבנתי אנו רואים שהתורת חיים והמהרש”ל לא הסכימו לדברי מהרא”ט ומה שנתפשט ע”י המדפיסים כנ”ל לא אומר הרבה, ובפרט כשרואים שהמדפיסים הישנים ע”פ מנהגינו מנהג אוסטרייך המקורי בפראג לא שינו כפי סברת המהרא”ט ולענ”ד זאת אומרת שמנהגינו המקורי היה ג”כ כמנהג אשכנז לומר ‘וישמחו‘ ולא ‘וינוחו‘.
ובעצם יש לדון אם למהרא”ט יש לו מעמד של גדול בעל דעה עצמי או רק ככותב מנהגים אמין ולא כבעל דעה עצמאי. והחילוק הוא אם דעתו נחשב במקום שהמרש”ל ותורת חיים חולקים עליו. באמת לא ידעתי.
3 המהרא”ט ראה סידור ישן אחד, אבל המהרש”ל והתורת חיים היו חולקים על נוסח הזה הלא נפוץ. וגם מדפיסי הסידורים בארצותינו לא ידעו מזה כנ”ל ולא קבלו את הנוסח אלא לאחר זמן רב. זאת אומרת לענ”ד שהיה נוסח לא מקובל שבאיזה אופן עשה את דרכו לסידור שלנו בהמשך השנים נגד הנוסח הנפוץ שבכל הדורות.
נ.ב. אינני אומר כל זה בברירות, אלא באופן של אולי. לע”ע אני מתפלל כפי שנדפס בהסידורים, תנוח דעתכם.