מסורת אויבערלאנד

איך שיהיה, ברור שהנוסח שנהגו בו אבותינו הוא 'וינוחו...', מזה כמה מאות שנים.
1 ולענ"ד, בלתי מתקבל על הדעת שארע השינוי הזה בעקבות 'מדפיסים' שהחליטו עליו בשרירות לב. לו יצוייר שיקומו כיום מדפיסים וישנו את נוסח אחת מחתימות הברכות בשמו"ע, האם יהיה אחד שיחליף בעקבות כך את נוסח תפילתו? הרי לא ינחלו אותם ...

לוח הזמנים ברוקלין - חודש אדר תשפ”ו - לוח קהל עדת יראים וויען

חמשה עשר בשבט

המנהג להרבות בפירות בחמשה עשר בשבט הי' נפוץ בכל גלילות אויבערלאנד אונגארן [יוצאי עסטרייך, בעהמין, מעהרין וכו'] (וכן מובא המנהג גם במגן אברהם).

ברוב מקומות לא הקפידו על מנין הפירות (15 או מספר אחר) רק ריבוי פירות וטרחו שיה' להם ממין שבעה שנשתבחה בהם ארץ ישראל

בגלילותינו, בחורף בחודש ...

נוסח יוצרת לפרשת שקלים מוסף של ר' עמרם שטראססער
הקטע האחרון היה מנגן בניגון "כי בשמחה" וכן בפרשת החודש. מצורף הקלטה לדוגמה.

יוצרות מאורה לפרשת יתרו יוצרות מאורה לפרשת יתרו - מתורגם לענגליש

מנהג נפוץ אצלנו באויבערלאנד, בשבת שירה, ליתן גרעיני חטה בתוך החמין [טשולענט, שאולעט] זכר למן (מנהג זה גם מובא בב"ח אורח סי' ר"ח).
ואם לא מצאו גרעיני חטה נתנו גרעיני שעורים (הנקרא ריטשאר"ד) מובא בשו"ת באר משה להגאון מדעברעצין.

וכ”ה במנהגי החת”ס

אומרים הפיוט יום ליבשה בשחרית קודם ברכת גאל ישראל, ומשו”ה נקרא בספרי המנהגים פיוט הגאולה. (יש עוד פיוט גאולה ‘ברח דודי‘ שאומרים בפסח).
IMG-20260128-WA0069.jpg
גאולה לפרשת בשלח_250206_103232.pdf

ביאור מקיף על הפיוט יום ליבשה והמנהגים ע”י ר‘ חיים ישראל טעסלער הי”ו, תחח”ל
957acddc-7303-4106-a615 ...

08 הפסקה ראשונה.pdf

מתורגם לענגליש מעובד ע”י ר‘ אליעזר ליכטער.
08 Yozrois Hfsuke Rishona 5784.pdf


אין קריאת תורה מיוחדת השבוע. השבוע הוא הפסקה, הפסקה בין שבתות מיוחדים. אף על פי כן, המשורר ריבנו מנחם בר מכיר מהמאה ה-11 עד ה-12, שחי במיינץ באותה תקופה, כתב יוצר מיוחד לשבוע זה, על האופן שבו לוח ...

בסידורים העתיקים מצינו הנוסח בשמונה עשרה בשבת 'וישמחו בך ישראל אוהבי שמך'. בהמשך הזמן שינוי המדפיסים את הנוסח ל'וינוחו' עד כדי כך שמשנים ואומרים בליל שבת 'וינוחו בה', וביום 'וינוחו בו', ובמנחה 'וינוחו בם'. ראיתי טעם לזה, אינני זוכר המקור, שהיות החתימה צריך ליהות מעין הפתיחה משום כך שינוי הנוסח ל ...

מצאתי תיקון לליל הושענה רבה נדפס בבודאפעסט

https://www.nli.org.il/en/manuscripts/N ... FL54672558

אדרעסס:

אדרעסס:

קונטרס מנהגים נרשם ע”פ ר‘ ברוך ווייסמאנדל ז”ל בעל תפילה בק”ק וויען מאנסי יצ”ו

דא לייג איך צוויי ריקארדינגס פון ר‘ אברהם עהרנפעלד ע”ה א יליד ערלוי ווי ער זינגט לדוד ברוך ד‘ למוצאי שבת
ר‘ אברהם עהרנפעלד - לדוד ברוך ד‘ א.mp3
ר‘ אברהם עהרנפעלד - לדוד ברוך ד‘ ב ולמנצח.mp3

הפלא ופלא דא האב איך געטראפן א ריקארדינג פון א ספרדישע איד ר‘ שלמה מדינה ממאראקא ווי ער זינגט די ניגון ...

נלקט ממנהגי נייטרא מה שהנהיג רבינו הנאות דשא בבית מדרשו. אותן המזמורים אמרו בציבור אחר התפילה.


אסרו חג אומרים מזמור קי”ח
בכל יום שקוראין פרשת הנשיאים אומרים מזמור ל

בכל יום מימי הפסח אומרים מזמור אחר:
ביום א אומרים מזמור ק”ה
ביום ב אומרים מזמור קל”ו
ביום ג אומרים מזמור ע”ח
ביום ד אומרים ...

תודה!
1 אמירת המזמורים ל"ז קכ"א קמ"ד גם היא מנהג מקובל, או מנהג ייחודי לחת"ס?
2 ומהו בדיוק סדר אמירת המזמורים בקהילת ויען? כמו מנהגו של המהרי"ץ דושינסקי?

1 כפי הבנתי הוא מנהג ייחודי להחת”ס. איני יודע משום מקום שאומרים אותן הג‘ מזמורים בציבור כמנהג קבוע.
2 אומרים בכל יום חמשה מזמורים. איני יודע ...

נלקט מספר מנהגי החת”ס (שילל). מנהג האמירת תהילים למעגל השנה שנהג החת”ס בבית מדרשו, אותן המזמורים אמרו בציבור ביחד ולא רק ביחיד.

ביום חול , קאפיטל פ”ג, ה‘ מזמורים, ואח”כ מזמור ל”ז קכ”א קמ”ד.
בשבת אחר מוסף אמרו מזמור קי”א.
בר”ה אחר תפילת מוסף אמרו מזמור פ”א.
בימים הראשונים של סוכות אחר מוסף אמרו ...

יש נוהגין לומר מזמורי תהילים מיוחדים לכל יום ויומא דפגרא וכו‘ וכן נהג החת”ס וכמה מתלמידיו.

ואתחיל בסדרו של המהרי”ץ דושינסקי למעגל השנה

אגב יש לעיין למה החת”ס היה אומר את חמשה המזמורים קודם הג‘ המזמורים התמידייים, ולא להיפוך מטעם תדיר קודם. וכן נוהגים באמת בק”ק וויען שאומרים מקודם מזמור פ”ג שאומרים בכל יום אחר עלינו ורק אח”כ מוסיפים את החמשה המזמורים.

אומרים בכל יום מזמור פ”ג לאחר התפילה, ומסתמא משלימים את זה במנחה. וגם נוהגין להוסיף בכל יום חמשה מזמורים אחר מזמור פ”ג, ע”פ סדר התהילים.

ועיין במנהגי החת”ס שכתב שהמנהג הוא לומר חמשה מזמורי תהילים אחר התפילה וכן נהגו גם בפרעסבורג, ורבינו החת”ס היה רוצה לומר את החמשה מזמורים גם בראש חודש אלא שלא רצה ...

ר‘ זלמן פאללאק ע”ה נולד בהעיר פעטראוואסעלא-אונגארן שליד העיר זענטא, בימינו איז עס אין סערביע.
ער האט אסאך געלערנט נוסח און חזנות אין אונגארן עסטרייך און עס געברענגט קיין ארץ ישראל, אסאך בעלי תפילה אין ארץ ישראל זענען מתלמידיו. אסאך איז ער מקוריות‘דיג און אסאך זינגט ער נאך די חזנים.

תענית בה”ב שאחר סוכות ומנהגי חודש מרחשון

סדר פסח
(הוקלט ע”י בני משפחתו בליל ב‘ כשהיה בארץ ישראל)


קינות

ב'מנהגי קהילת בודפשט' כתבו שקובעים בה"ב מיד בתחילת חשוון, וכך ראיתי גם בשתי לוחות שיצאו בבודפשט.
וגם בכמה לוחות אחרים (מבודפשט או מפרשבורג), שכתבו שדוחים את התעניות, ציינו שזהו 'מנהג פרשבורג', ובלוח אחד כתב אפילו שזה 'כדעת החת"ס'. כמובן שגם כל שאר המנהגים הכתובים הם 'מנהג פרשבורג', ובאף אחד לא היו ...

דא האב איך בייגעלייגט די פולע פיוט


אחד יחיד ומיוחד / ר' אביגדור קרא
פראג, המאה ה-15

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד אֵל נִדְרָשׁ לְבַר לֵבָב שׁוֹאֵל
אַךְ טוֹב אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּיָהּ

בּוֹרֵא כָּל מֶמֶשׁ מִתֹּהוּ אִם יֵשׁ פּוֹעֵל כְּמַעֲשֵׂהוּ
מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ הַלְלוּיָהּ

יְהוּדִי נוֹצ ...